גל טוויטוהשבוע צויין ברחבי העולם יום המודעות לחסר ביוד. נראה כי רק בשנים האחרונות הדיון בנושא היוד וחשיבותו הולך וגדל ותופס את המקום שראוי שיהיה לו כחלק מהתזונה שלנו. מדוע חשוב כל כך להעלות את המודעות לחסר ביוד? מה תפקידו של היוד בגופנו?
מה הוא חשיבות היוד ?
יוד (iodine) הוא מינרל הנמצא בגוף האדם, באדמה ובאוקיינוסים. היוד נחשב למרכיב קריטי בפעילותה התקינה של בלוטת התריס – בלוטה הורמונלית שנמצאת באזור הגרון. הבלוטה מייצרת הורמונים אשר משפיעים ישירות על חילוף החומרים שלנו, על קצב הגדילה, וגם על ההתפתחות הקוגניטיבית. פעילות הבלוטה מתווכת על ידי ההורמונים טרייודותירונין ותירוקסין (הנקראים גם T3 ו- T4). הורמונים אלו משפיעים על תפקודים רבים בגוף: קצב הלב, רמת הכולסטרול, חילוף החומרים, משקל הגוף, הזיכרון, רמת האנרגיה, יכולת קוגניטיבית ועוד.
למי חשוב יוד במיוחד?
לאור כל הכתוב לעיל ברור כי כמות מספקת של יוד היא חיונית לכל אדם, אולם ישנן מספר אוכלוסיות שעבורן החסר ביוד הוא קריטי ביותר:
נשים בגיל הפוריות, נשים המתכננות הריון ונשים הרות –
מחקרים מצביעים גם על קשר בין רמות הפוריות של האישה לבין רמות היוד בגוף – הסיכוי של אישה להיכנס להריון קטן אם היא סובלת ממחסור ביוד. מסיבות אלו משרד הבריאות ממליץ להתחיל בצריכת יוד טרם ההיריון. בנוסף, נמצא כי הפלות רבות נגרמות עקב חוסר ביוד, לידות עובר מת, מומים מולדים ועוד.
ע”פ פרופ’ דניאל זיידמן, רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא בתל אביב ופרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, “יוד הוא גורם חיוני חשוב להתפתחות הקוגניטיבית של העובר”. חסר ביוד, אפילו בכמות מועטה, יכול להביא לתחלואה בעוברים ובילודים. השפעה של חסר זה נמשכת לטווח ארוך: ד”ר יניב עובדיה, תזונאי-דיאטן קליני מוסמך, הנחשב מומחה לתזונת בלוטת התריס וחלק מצוות המחקר שערך את סקר היוד הארצי בישראל, מסביר כי “מחקרים חשובים מהעבר הראו שלילדים שנולדו לאימהות שצרכו פחות מדי יוד במהלך ההיריון היו הישגים נמוכים בהבנת הנקרא, מוטוריקה עדינה ותפיסה מרחבית. המחקרים נערכו בעשרות אלפי ילדים בני שלוש עד תשע שנים באנגליה, נורבגיה וניו זילנד “.
עבור נשים מניקות רמות תקינות של יוד בגוף היא הכרחית שכן, מסביר פרופ’ זיידמן, “עבור תינוק יונק המקור היחיד ליוד הוא אימו”. מחקרים מראים כי מחסור חמוּר ביוד בקרב תינוקות עלול להוביל לפיגור שיכלי, חירשות, קומה נמוכה ועוד. מסיבה זו ובגלל צרכי התינוק המתפתח, דרישות היוד אצל נשים במהלך הנקה הן גבוהות יותר.
ילדים – כתבנו לעיל אודות ההשפעות הדרמטיות של חסר ביוד עבור תינוקות וילדים רכים, אולם מחקרים מראים כי מחסור ביוד בקרב ילדים עלול לגרום להישגים נמוכים של הילדים במישור הקוגניטיבי עם גדילתם, לרמות IQ נמוכות בהשוואה ליתר האוכלוסייה ולפגיעה במערכת העצבים. הסקר האחרון שנערך בישראל מצא שב- 62% מדגימות השתן של ילדי בית ספר התגלה מחסור ביוד. מחקר בניו-זילנד הראה שתיסוף יוד בקרב ילדים בגיל ביה”ס הביא לשיפור מובהק בתפקוד הקוגניטיבי.
כיצד לצרוך יוד?
בעבר היה ניתן להזין את הגוף ביוד דרך מזונות כמו מוצרי חלב ומים מהברז. מאז שבישראל החלו להתפיל את המים כבר אי אפשר להסתמך רק על התזונה וחשוב לקחת תוספי תזונה.
הסקר הארצי בנושא יוד שנערך בשנת 2016 מצביע על שכיחות גבוהה של מחסור ביוד אצל ילדים ונשים הרות בישראל. על פי ד”ר עובדיה “בכמעט שני שליש מהדגימות של הילדים נמצאו ערכים מתחת לסף התחתון המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. בנשים ההרות המצב היה חמור יותר- בערך תשע מכל עשר דגימות הצביעה על מחסור ביוד. ייתכן והמשמעות של כך, שחוסר ביוד היא אחת הסיבות המרכזיות לאי מימוש מלוא היכולת השכלית בילדי ישראל.“
אחת הדרכים לצרוך כמויות נדרשות של יוד היא באמצעות נטילת תוספי תזונה: טיפות פוסטיום יוד (יודיקל) למשל, מבית כצט, מציעות 30 מק”ג בכל טיפה. נטילת יוד באמצעות טיפות מדודות מאפשרת טיפול הדרגתי, גמיש ומותאם אישית.
כמה יוד יש לצרוך?
הצריכה היומית המומלצת על פי משרד הבריאות הינה: לילדים עד גיל שמונה – 90 מיקרוגרם ליום; בין הגילאים 8 ועד 16 – 120 מיקרוגרם ליום; מבוגרים מעל גיל 16 – 150 מיקרוגרם ביום. הצריכה המומלצת של יוד בהיריון הינה 220 מיקרוגרם ליום ובהנקה, על פי המלצת האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, הינה 250 מק”ג ליממה.