פציאליס הוא שיתוק בעצב הפנים או גם שיתוק על שם בל. זוהי תופעה נפוצה שעלולה להופיע בכל גיל. ברוב המקרים התסמינים חולפים מעצמם בתוך כמה חודשים אך במהלך אותם חודשים איכות החיים נפגעת והתופעה עשויה להשפיע על בריאות הגוף.
טיפולי דיקור סיני לפציאליס מזרזים את תהליך ההחלמה ומשפרים אותו. דיקור אצל מטפל שמתמחה בשיתוק בעצב הפנים מומלץ בכל גיל בו מתפרצת המחלה. יש לדיקור סיני את היכולת לחדש ולהמריץ את זרימת הדם אל האזור הפגוע. אפשר וכדאי להתחיל בטיפול מיד כאשר מופיעים התסמינים.
איך דיקור סיני לפציאליס יכול לעזור?
מטרות של דיקור סיני לפציאליס הן שיפור זרימת הדם אל האזור שנפגע וטיפול בגורם לשיתוק. הרפואה הסינית רואה בגוף ובנפש מכלול אחד ומציעה מענה רפואי מלא. חשוב לאבחן את הסיבה לשיתוק ולטפל בה במטרה להקל על התסמינים ולרפא את המחלה במהרה. יחד עם טיפולי דיקור סיני לפציאליס חשוב לבצע גם תרגילים להזזת שרירי הפה והעיניים. עיסויים עדינים חיוניים גם כן לשיפור זרימת הדם וחיזוק השרירים באזור הפגוע.
המלצה חשובה נוספת להקלה על פציאליס היא הפחתת סטרס והפגת לחצים. יש למתח נפשי השפעה שלילית על התסמינים ויש הטוענים גם שסטרס הוא אחד הגורמים לתופעה. השיתוק בפנים גורם ללחץ נפשי , אין זה פשוט להפחית את סף המתח והדיקור מסייע לעשות זאת. מטופלים שעברו טיפולי דיקור סיני לפציאליס מספרים שכבר אחרי הטיפולים הראשונים הרגישו הטבה משמעותית בשליטה על השרירים באזור הפגוע בפנים. עם כל טיפול דיקור סיני השיפור במצב ניכר.
דיקור סיני לפציאליס לילדים ולמבוגרים
פנייה מוקדמת ככל האפשר לקבלת טיפול חיונית להצלחתו. ילדים נוטים להגיב טוב יותר לטיפולי דיקור סיני לפציאליס בגלל ההתחדשות המהירה של התאים בגופם.
גם בגילאים מבוגרים פנייה מוקדמת ככל האפשר לקבלת טיפול משפיעה על התוצאות. כאמור, המחלה חולפת מעצמה לאחר מספר חודשים אך כדאי בכל זאת לפנות מיד לרופא לטובת אבחון מדויק.
מה זה פציאליס ומהם הגורמים?
פציאליס גורם לשיתוק של השרירים בצד אחד של הפנים בעקבות פגיעה עצבית. התופעה גורמת לאבדן היכולת לחייך, לסגור את העפעף, לייצור הבעות פנים. ברפואה מערבית לא ניתן לקבוע גורמים ישירים לבעיה אך ניכרת עליה במספר המקרים בעונת החורף.
הרפואה הסינית רואה כסיבה לפציאליס “חדירת רוח” לאזור הפגוע. באפשרות דיקור סיני לפציאליס להפיג את הרוח ועל ידי כך להעלים את התסמינים במהירה.
התסמינים הם: שיתוק של הפנים, אי יכולת לבצע תנועות או פעולות פשוטות עם שרירי הפנים, קושי בהחזקת נוזלים בתוך הפה, אי יכולת או מוגבלות בהזזת האף, הרמת גבה, חיוך, פקיחת עיניים או עצמית עיניים. בחלק מהמקרים מופיעים גם שינויים בטעם, תחושה מוזרה בלשון ובעיות של דמע.