אביעד ברטוביו”ר ועדת הבריאות ח”כ יוני משריקי: מחסור בהגדרת מרכז חוסן ופעילותו מביאה לבלבול בהפעלה, בתקציב ובנהלים. משרד הבריאות: מפרוץ המלחמה תוגברו מרכזי החוסן ב-15 מיליוני ₪, מתוכם 2.5 מיליוני ₪ לצפון
ועדת הבריאות דנה היום (רביעי) ממושכות בסגירה הצפויה של מרכז החוסן ברמת הגולן. יו”ר הוועדה, ח”כ יוני משריקי (ש”ס) הזהיר ממחסור בהגדרת מרכז חוסן ופעילותו המביא לבלבול בהפעלה, בתקציב ובנהלים. הוא פנה למשרדי הבריאות והרווחה להרחיב את סמכות מרכזי החוסן לקהילתיים ולא רק ביטחוניים – כדי לאפשר את המשך פעילות המרכז. בנוסף הוא קרא למשרדים להציע לוועדה בתוך שבועיים – דגם להמשך הפעלת המרכז בגולן.
בקרוב אמור להסגר מחוסר תקציב מרכז חוסן בגולן שפעל 10 שנים ברציפות. לדברי חבר הכנסת יוזם הדיון, יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), דווקא בימים אלה בהם המצב הבטחוני רגיש, תושבים מפונים, מסגרות החינוך בגולן אינן מתפקדות, הורים רבים מגויסים וילדים נמצאים בחוסר-וודאות ובמצבי חרדה, החליט משרד הבריאות לסגור את מרכז החוסן שבגולן, בקו-החזית, שכל עלותו התקציבית מסתכמת ב-180 אלף ₪, ושנתן מענה ל-33 ישובים, בטענה שמרכז החוסן בקרית שמונה אמור לתת מענה גם לגולן.
לדבריהם, קריית שמונה ממוקמת במרחק של שעה-וחצי מהגולן ולא סביר שבזמן מלחמה משפחה תנייד בדרכים במרחק נסיעה בלתי-סביר בכדי לקבל טיפול ותמיכה רגשית תומכת.
לדברי מרב פלג-גבאי, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, מרכז החוסן הקהילתי בגולן, הוקם בשנת 2014 על-פי אישור מיוחד של מנכ”ל משרד הרווחה, שניתן בעקבות מצב בטחוני קשה ואי-ודאות ששררה באזור, והוא פועל מטעם המחלקה לשירותים חברתיים במועצה האזורית גולן, ומאוחר יותר הוקם גם מרכז החוסן הקהילתי בקצרין, שהוא קטן יותר. מנהלת השירות לעבודה קהילתית במשרד, הדגישה כי מרכזי החוסן הקהילתי שונים באופן מהותי מ-14 מרכזי החוסן שבאחריות משרד הבריאות, וזאת מבחינת מיקוד הפעילות והיקף התקציב, ואינו נותן מענה לאירועים ביטחוניים בלבד.
לדבריה, סגירת המרכז נגרמה מהתקשרות מכרזים שאינה-תקינה, כאשר תקציב המרכז (לא כולל צוותי-חירום-ישוביים, שרובם מתנדבים) הוא 180,000 ש”ח, מתוכם 135,000 ממשרד הרווחה ו-45,000 מהמועצה האזורית. מנהל מרכז החוסן בקריית שמונה, הביע הסתייגות מצירוף אוכלוסיית הגולן, בגלל מחסור בתקציבו וכוח-אדם.
חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, סיפר כי המתח מורגש באוויר, ויישובי הגולן מפונים. “החוסן הקהילתי נבנה במשך שנים, וכל התמודדות – גם בשגרה – מתנקזת למרכז זה. 200 אלף ₪ הוא כסף קטן”, אמר.
לפי דליה לב-שדה, מנהלת אגף משאבי קהילה במשרד הרווחה, מרכזי החוסן בגולן ובקצרין אינם חלק מאלו שבמשרד הבריאות. תחילת הפעלתם הייתה ע”י פטור ממכרז, אך גם בהגדרה כזו חייבים תבחינים שקופים ושוויוניים. “כבר לפני שנתיים ביקשנו מהמועצה האזורית לכלול את הפעלת המכרז – בתקציבי הממשלה להכפלת האוכלוסייה באזור, או להעביר את הטיפול למרכז בקריית שמונה”. נופר קין, מתחום שעת חירום במשרד הבריאות, הוסיפה כי מרכזי חוסן מיועדים לאזורי עימות, והפעלתם נשקלת לפי הגדרת האזור כמאויים ביטחונית. כל המרכזים תוגברו ב-15 מיליוני ₪ ע”י המשרד, ויוקמו שלוחות למרכז החוסן בקריית שמונה. תאיר סרי-לוי, כלכלנית במשרד, ציינה כי מפרוץ המלחמה 2.5 מיליוני ₪ התווספו למרכזי החוסן בצפון. יפתח בנבנישתי, מנהל מרכז “משאבים”
לפי דבי ביטון (יש עתיד), אפילו במרכזי המפונים במלונות ניכרת מצוקה של עובדות סוציאליות, ויש דווקא להגדיל מרכזי חוסן כאלו, יצחק פינדרוס (יהדות התורה) הזהיר מסגירה לפני שייבדקו החלופות, והציע לבדוק מינהל-תקין תוך כדי הפעילות, גלעד קריב (העבודה) הדגיש כי עקב המלחמה יש לתת תשובות מיידיות לפעילות כל מרכזי החוסן, וטען כי תקציבי החוסן ביהודה ושומרון הוכפלו ומתוקצבים מסיבות פוליטיות, צגה מלקו (הליכוד) קראה להרחבת מרכזי החוסן עקב המלחמה, מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) הדגישה כי אנשי השטח מבהירים עד כמה מרכז חוסן זה חיוני, אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) הזהיר כי הממשלה שהבטיחה להכפלת האוכלוסייה בגולן – אינה עומדת בהבטחה ואינה מעבירה תקציבים למשימה זו.