גל טוויטולעשות דיאטה קשוחה, לרדת במשקל, לשמוח, ומיד לעלות במשקל שוב. תופעה זו נפוצה מדי בעולם, והאמת היא שהיא התוצאה של מרבית הדיאטות, לפחות אלו ש”עובדות”. לרדת במשקל זו לא תורה מסיני – כל עוד אנחנו מכניסים לגוף שלנו פחות קלוריות ממה שאנחנו צורכים לתפקוד שלנו, אנחנו נרד במשקל. זה יכול לקרות מהר, זה יכול לקרות לאט, אבל זה יקרה. העניין הוא שבלי איזון לפטיני, זה לא יחזיק מעמד. לא חבל?
דיאטה זה תמיד אתגר. כל העבודה, כל ההשקעה, כל המוטיבציה, כל אלו יכולים לקחת אותנו בשני מסלולים –
- ירידה דראסטית במשקל ואז עליה חזרה, לרוב דראסטית גם כן, ולרוב גם למשקל יותר גבוה מהמשקל בו התחלנו את הדיאטה.
- ירידה הדרגתית ובריאה במשקל, עד למצב בו הגענו למשקל האידאלי שלנו, אנחנו מרוצים ממראה הגוף שלנו, מרגישים בריאים וחיוניים, ושומרים בקלות על משקל גוף תקין.
איך צועדים במסלול השני? מבצעים איזון לפטיני
גוף האדם הוא מכונה מופלאה. כשיודעים לעבוד עם המכונה הזו, אפשר להגיע למטרות שלנו בצורה חכמה והרמונית. כשלא עובדים נכון עם המכונה, יוצרים נזק. האיזון הלפטיני הוא עבודה נכונה עם הגוף, ולא נגדו. זה זיהוי של המנגנון הטבעי בו הגוף פועל ביחס לתחושות של רעב ושובע, ומינוף הידע הזה כדי לייצר דיאטה שעושה לנו טוב, ועובדת בצורה יוצאת דופן.
המילה הזו – “לפטיני”, היא בעצם נגזרת של המילה לפטין (Leptin), הורמון המיוצר בתאי השומן ומופעל במוח כחלק ממערך וויסות חילוף החומרים בגוף, ותחושת הרעב והשובע, כלומר התיאבון שלנו. ההורמון הזה הוא הדרך הטבעית של הגוף להודיע למוח שאנחנו שבעים, ושאפשר, כדאי ורצוי להפסיק לאכול.
חוסר איזון במערך ההורמונים, ובייחוד ביחסים בין הלפטין לבין האינסולין, הורמונים שעובדים יחד בתחום זה, הוא הבסיס המדעי העיקרי למצבי חוסר איזון בתחושת הרעב והשובע, והבסיס לצריכת קלוריות עודפת ולעליה במשקל.
תהליך האיזון הלפטיני בעצם שואף להחזיר את ההרמוניה לפעילות של ההורמון הזה, ובכך לגרום לנו לחוות תחושת שובע טבעית, בזמן הנכון. כאשר זה קורה, אנחנו פשוט אוכלים רק מה שאנחנו צריכים, כי אין יותר חשק לאכול “סתם שטויות”. קראתם נכון, החשק לצריכה עודפת של קלוריות נעלם, וכשאין לנו חשק, אנחנו לא אוכלים סתם, וכאן ניצחנו במשחק הדיאטה.
האם יש לי חוסר איזון בהורמון הלפטין?
ובכן, אם אתם סובלים מהשמנה, סביר מאוד להניח כי קיים חוסר איזון מסוים בלפטין שלכם. אחד הסימנים המובהקים לחוסר איזון שכזה הוא תחושת רעב מוגברת, כה מוגברת שברור לכם שאתם רעבים למרות שלא חסרות לכם קלוריות. זה לרוב מצביע על מצב בו מרוב שפע של לפטין המוח מפתח עמידות בפניו, ולא מפעיל את מצב השובע.
סימנים נוספים לצורך בביצוע איזון לפטיני הם דחף עז למתוקים, לבצקים, ובכלל רצון בפחמימות, אפילו שאין כל פעילות הדורשת צריכה קלורית מוגברת.