הוועדה לצדק חלוקת בראשות ח”כ מיקי זוהר התכנסה בעקבות מקרים שהגיעו לשולחנה המצביעים על תופעה רחבה של הונאת קשישים בתחום הצרכנות והמסחר.
יו”ר הוועדה ח”כ מיקי זוהר אמר בפתח הדיון: “זה נושא כאוב, לא הוגן ולא מוצדק. אנשים מגיעים לגיל מבוגר, אינם בשיא כושרם וישנם אנשים שמנצלים את החולשות האלו על מנת לשווק ולמכור לאנשים מבוגרים, דברים שבניגוד לרצונם. מרמים אותם ומשדלים אותם ובעייני זה בלתי נסלח. לדעתי הפתרון צריך להיות חקיקתי, שכפי שיש אפשרות ביטול של 14 ימי עסקים, החוק יהיה דפרנציאלי ביחס לגיל של אותו רוכש. צריך לדון האם ארבעת החודשים כפי שקובע החוק היום למי שמעל גיל 65, מספיקים. יכול להיות שבאוכלוסייה מבוגרת לא נסתפק רק בחתימה אלא לדרוש גם נייר הבהרות עם פרשנות מרחיבה.”
כל חברי הכנסת שהשתתפו בדיון העידו כי הם מכירים את התופעה באופן אישי דרך ההורים שלהן או של בני זוגם, וסיפרו על מקרים אישיים בהם הם נתקלו.
ח”כ עליזה לביא: “אנחנו לא מדברים על מספרים ועל סטטיסטיקה אלא על אנשים. הכישלון הזה הוא תעודת עניות של החברה בישראל. ניצול ציני של אנשים. יש לחברות מומחיות באיך לנצל ולהפיל אנשים והם עובדים בזה שעות נוספות. יש פה מכונה משומנת שעובדת בלנצל אנשים קשישים ואת זה חייבים לעצור. אנחנו גם נגיע לגיל הזה, מה שלא נעשה פה היום, יפגע בנו בעתיד.”
ח”כ יוליה מלינובסקי: “יש ציבור מבוגר מאוד גדול שעברית היא לא שפת האם שלו והם בכלל לא מבינים מה קורה. גם לי יש מקרה אישי כשאבא של בעלי עשו תרגיל כזה. הם יודעים להתקשר לאוכלוסייה מאוד מסוימת, לגילאים מסוימים שהם יודעים שהם לא מדברים עברית. האם מישהו ניסה להתקשר למועצה לצרכנות? מאוד קשה לפנות אליהם. אדם מבוגר לא יצליח לקשר איתם. אני פונה אליהם בבקשה להנגיש את המידע, חלק גדול מהציבור כלל לא יודע על קיומם.”
ח”כ יעל כהן פארן: “הנושא יוצר קשיים בתוך המשפחה כאשר בנים נאלצים לבטל את כרטיס האשראי של הוריהם כשהם מבינים שאין ברירה. הסיפור של עושק האזרחים הוותיקים זה מכת מדינה. יש פה תעשייה שלמה שאנחנו בכנסת חייבים להגיע לבסיס שלה ולעצור את שם, החל ממאגרי המידע, והמעבר של המידע שנראה שהוא פרוץ. הם יודעים בדיוק את מי הם מחפשים.”
ח”כ קסניה סבטלובה: “לפושעים אין מצפון, אבל מה לעשות כאשר הדבר נעשה במסגרת החוק? יש סוכנים שמפעילים לחץ פסיכולוגי אדיר על הקשישים, ולא מפסיקים ללחוץ עליה. בעייני זה צריך להיות מנוגד לחוק. בעייני החברות האלה צריכות לשאת באחריות כבדה. השאלה מה המדינה עושה כדי לעזור ולא הרבה נעשה. בקרב ציבור הקשישים שלנו יש לתרמיות האלה אופי מיוחד. לדעתי צריך להחמיר בחקיקה הקיימת.”
ג’וש גולדשמיד מנכ”ל המועצה הישראלית לצרכנות: “יש לנו אתגר להביא את המודעות הצרכנית לכלל האזרחים ובדגש על האוכלוסיות המוחלשות. המודעות היא המפתח להרבה מאוד מההשתוללות. חלק גדול מהתופעות אלה מהלכים עסקיים ולא משהו שקורה בטעות ע”י נציג ספציפי. לב הבעיה נמצא במאגרי המידע שנמכרים כמטבע עובר לסוחר בהון עתק. אני לא אתפלא אם אפשר לראות במאגרים האלה דירוג של הקשישים לפי מדד שאיך ניתן לפגוע בהם.
אנחנו מקבלים מעל 40,000 תלונות בשנה ו82% מהתלונות ב2016 נמצאות כמוצדקות.7% הם של אזרחים ותיקים. ברור לנו שלקשישים יותר קשה לפנות אלינו ולכן יש לנו כמה רעיונות ואנחנו מתכוונים לעשות פיילוט יחד עם המשרד לאזרחים ותיקים על מנת להנגיש את המידע.
נושא הטלמרקטינג והרוכלות הם כמו מגפות, זה חוצה את כל החברות ולדעתי כבר עובר את הרף הפלילי.”
יקותיאל משי שמלווה מקרי הונאת קשישים: “יצא לי לטפל באלפי קישים בישראל שפנו אלי בדמעות כדי שאעזור להם. במהלך 20 השנה האחרונות ראיתי אין סוף מקרים של חברות מסחריות וגם בירוקרטיה של משרדי ממשלה. אני קורא לעידוד המעורבות בחיי האוכלוסייה המבוגרת.”
אניטה יצחק, הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן: “זו תופעה שקיימת בעולם כולו, בסקר שנערך בשנה שעברה 23% מהאזרחים הוותיקים נמצאו שנפגעו. אנחנו בנינו מערכת כוללת לטיפול בסוגיה. במישור החקיקתי אנחנו הפצנו תזכיר חוק שמבקש חובת הקלטה וחובת הנגשה של ההקלטות. חקיקה נוספת שעומדת על הפרק היא הקמת מאגר שאנחנו קוראים לו “אל תתקשרו אלי”, למאגר הזה יכנסו מספרי טלפון של אנשים שלא מעוניינים שיתקשרו אליהם לשיחות שיווק ואליהם יהיה אסור להתקשר.”
ח”כ אכרם חסון אמר בסיכום הדיון: “הנושא הזה לא חדש, שמענו עליו כבר בשנות ה2000 המוקדמות. זה קשור בחינוך ובתרבות שלנו וכנראה משהו פגום. לצערי הרב הייתה הזנחה ארוכת שנים. לא מתקנים רק בדיבורים וצריך שהנושא יחלחל ויגיע לכל מוסד ורשת, ולהקים גם מערך בקרה ואכיפה. יש לנו נבחרי הציבור אכזבה גדולה מיזה שאין שום שיתוף פעולה בין הגופים ולכן האזרח הפשוט נפגע. צריך למצוא את הנוסחה לאחד את כל הכוחות ולשפר את השירות”