מערכת 'מדינט'הוועדה דנה לאחרונה בהרחבה בנושא במטרה להגיע לעמדה שמשקללת את טובת הפרט והחברה ומכבדת את הנפטר וקרובי משפחתו, לרבות התינוק שעתיד להיוולד ואת רצונם של הורים לראות המשכיות לבנם, כל זאת כשהיא רואה לנגד עיניה את ההשפעה הרחבה יותר של עמדתה על הציבור בישראל.
הבקשה לשימוש בזרע של אדם לאחר מותו היא סוגיה חשובה אשר טרם ניתן לה מענה על ידי המחוקק הישראלי. וועדת האתיקה של האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל”ה) בה חברים רופאים, ביולוגים, משפטנים, אנשי אתיקה ופילוסופיה, אנשי דת, עובדים סוציאליים ונציגי ציבור דנה בימים אלו בנושא שימוש בזרע לאחר המוות.
עד היום נשמעו דעות שונות וטרם גובשה עמדה בשאלות המאתגרות הקשורות לנושא. מרבית חברי הוועדה סבורים שיש לאפשר שימוש בזרע של האדם שנפטר בתנאים מסוימים וחלקם חושבים שבהעדר בת זוג המעוניינת בכך לא ניתן לאפשר שימוש בזרע הנפטר.
מטרתה של האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל”ה) היא לגבש עמדה מאוזנת, ככל שניתן בנושא המורכב והחשוב. הוועדה תמשיך בדיוניה בשבועות הקרובים ותפרסם נייר עמדה שיביע את דעת הרוב וגם את דעת המיעוט בסוגיות השונות.
האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל”ה) מאגדת כ – 500 חברים, רופאים וחוקרים המייעצים למשרד הבריאות וגורמים אחרים בנושאי פוריות. כיו”ר איל”ה מכהנת פרופ’ טליה אלדר-גבע, מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה וגנטיקה של הפריון במחלקת פוריות והפריה חוץ גופית במרכז הרפואי שערי צדק.