גל טוויטוהאם ישנו קשר בין יכולות זיכרון של חוויות עבר לבין הסיכוי להצלחה עתידית? מחקר חדש שנערך בבריטניה מצא כי כאשר אנו נדרשים לפתור בעיה חדשה אנו נשענים על חוויות עבר – וככל שמשתתפי המחקר אספו יותר חוויות עבר לימודיות, ההחלטות העתידיות שלהם הפכו למושכלות יותר. אז האם אנשים שסובלים מתפקודי זיכרון פחותים גם יצליחו בהכרח פחות בעתיד? ומה ניתן לעשות על מנת לשמור על תפקודי זיכרון גבוהים גם בעידן המידע בו מחשבים ואפליקציות זוכרים בשבילנו?
התפקיד שמשחקות יכולות הזיכרון בסיכויים להצלחה עתידית מעסיק את הקהילה המדעית כבר מספר שנים. ברמה הבסיסית – כמובן שאם הלכנו בדרך אחת ומצאנו שהיא מובילה למבוי סתום עלינו לזכור שלא ללכת בה שוב, אך ברמה המתקדמת יותר נשאלת השאלה – עד כמה משפיעות יכולות הזיכרון שלנו על סיכויי ההצלחה העתידיים? והאם אנשים בעלי יכולות זיכרון מתקדמות יותר יצליחו בהכרח יותר בפתרון בעיות?
כעת, באמצעות טכנולוגיות הדמיית מוח, מצליחים חוקרים להציג תשובה מדוייקת למדי לשאלות הללו. המחקר החדש, שפורסם ב-PNAS, השתמש בטכניקות הדמיית מוח על מנת לזהות פעילות במוחם של 24 משתתפים, תוך שהם לוקחים חלק במשימת מבוך. כחלק מהניסוי, המשתתפים התבקשו לבצע סדרה של בחירות בין צורות על מנת להגיע לנקודות ציון תוך צבירת נקודות ובמטרה למצוא את הדרך המהירה והמשתלמת ביותר. התוצאות הראו שכאשר נדרשו לחשוב קדימה, המשתתפים שיחזרו זיכרונות של חוויות קודמות לפני שקיבלו החלטה.
החוקרים בחנו גם את פעילות המוח של המשתתפים במהלך הפסקה קצרה לאחר קבלת פידבק על תפקודם. גם כאן גילו החוקרים שהמשתתפים חשבו יותר ויותר על השבילים שבהם הם מבקרים בתדירות נמוכה יותר במבוך – מה שמצביע על כך שהזיכרון מפעילות נשמר גם כאשר השחזורים במוחם של הנבדקים היו מהירים ביותר וערכו כשבריר שנייה.
התוצאות מדגימות כיצד שחזור של חוויות בזמנים שונים יכול לתרום להצלחה עתידית. כאשר נתוני המחק מצביעים כי עצם השחזור של חוויה לימודית עשוי לסייע הן ליכולות קבלת החלטות והן בזיכרון, אך בעתות שונים”. כלומר, השחזור של החוויה היה ממוקד במשימה שעל הפרק, ומילא תפקיד חשוב של הזיכרון בתכנון. יחד עם זאת במצבי מנוחה בין לבין, השחזור היה חזק יותר והתמקד ב”החייאה” של החוויה הישנה.
כיצד זה בא לידי ביטוי בחיי היומיום? איתי עניאל, חוקר מוח ומומחה לשיפור הזיכרון מסביר. ” המוח שלנו עובד בשונה ממכשיר הקלטה, הוא אמנם קולט מידע חדש באופן בלתי פוסק, אך את רוב המידע שהוא קולט הוא לא ‘מקליט’ ושומר לאורך זמן. יחד עם זאת, ניתן לומר כי המוח מקודד בזיכרון ושומר הרבה יותר מידע ממה שאנו נוטים לחשוב. לדוגמא, כשאנו מנהלים שיחה עם חברים על סרט מרתק שראינו, אנו שולפים רק חלק קטן מאוד מסך המידע שקלטנו במהלך הצפייה בסרט, כך שלכאורה את רוב המידע שקלטנו אנו לא זוכרים, אך אם נצפה בסרט שוב, נגלה תוך כדי הצפייה שאנו זוכרים עוד הרבה מאוד מידע שקלטנו ועובדתית גם שמרנו בזיכרון. במילים אחרות, המוח שלנו מקודד ושומר בזיכרון לטווח הארוך בדרך כלל הרבה יותר מידע אך לא בהכרח שולף אותו, וזאת מאחר ובחיי היומיום אנו עושים שימוש רק בחלק קטן מהמידע ששמרנו וקלטנו”.
עניאל מסביר כי השליפה מהמוח חיונית לתפקוד היום יומי שלנו: “השליפה המודעת מהזיכרון לטווח הארוך דרך זיכרון העבודה שלנו, היא אחד מהתפקודים הניהוליים של המוח ומיומנות שאנו נדרשים אליה בחיי היומיום לצורך ניהול, תכנון וקבלת החלטות. מיומנות זו באה לידי ביטוי בשחזור מידע מסוגים שונים: חוויות מן העבר, תמונות, מילים, שמות, פעולות, מטלות, מספרים מיקומי חפצים, מסלולים ועוד.במחקר הנוכחי ניתן לראות דפוסי פעילות מוחית שונים לפעולת השליפה, זאת תוך כדי ביצוע משימות כבסיס ליכולת לקבל החלטות ולבצע את המשימה, וכן בהפסקות בין לבין, שבהן, כפי שניתן היה לראות, הנבדקים שחזרו כמות גדולה יותר של מידע הקשור לביצוע המשימה”.
את מיומנות השליפה המהירה של מידע חשוב ניתן לפתח ולשפר במספר דרכים: “אחת מהדרכים לשיפר השליפה המהירה, שנחשבת לדרך הקלאסית, היא לכתוב ולתרגל את המידע החשוב באופן מודע בחיי היומיום. תרגול עקבי של המידע החשוב יחזק את הקשרים העצביים שמייצגים אותו וככל שקשרים אלה יהיו חזקים יותר, כך נצליח לשלוף את המידע בצורה יעילה ומהירה יותר. אחת הדוגמאות לכך היא בשפה חדשה שאותה אנו לומדים, ככל שנעשה בה שימוש רב יותר ונתרגל אותה בחיי היומיום כך נצליח לזכור אותה טוב יותר וההיפך, ככל שלא נעשה בה שימוש לאורך זמן, כך יתכן ונאבד חלק לא מבוטל מאוצר המילים שלמדנו בעבר”. מרחיב עניאל.
עניאל מעלה כי יכולת השליפה תלויה גם ברמת העניין שלו במידע: “דרך נוספת להשפיע על חוזק הקשרים העצביים כבסיס ליכולת שליפה מהירה מהזיכרון, היא לקלוט ולשמור את המידע בצורה מקושרת, משמעותית ומעניינת יותר עבורנו. לדוגמא, לקשר שמות של אנשים, פעולות, מספרים או כל סוג אחר של מידע למידע שהוא כבר חזק בזיכרון שלנו ומשמעותי עבורנו מבחינה רגשית ובמקביל להפוך את המידע ממעניין פחות, מידע שאת רובו ככל הנראה נשכח, למעניין יותר. ניתן ליישם ולתרגל את זה דרך אסטרטגיות זיכרון שונות אשר מאפשרות לנו להיות ממוקדים יותר במידע שחשוב לנו לזכור בשלב הקליטה, ובשלב השמירה לעבד אותו בצורה משמעותית ומעניינת יותר, זאת מתוך הבנה שככל שהוא יהיה כזה, כך נצליח לשמור אותו בזיכרון לטווח הארוך למשך זמן רב יותר ולעיתים גם לכל החיים. לכולנו יש הרבה מאוד דוגמאות של זיכרונות כאלה מהחיים, שנשמרו שנים רבות וככל הנראה גם ימשיכו להישמר”.