איילת בן הרושאת תחושת הסיפוק בהצלת החיים היומיומית והעזרה לחולים במקצוע הרפואה, לא ניתן להשוות לשום דבר אחר. יחד עם זאת, לרגל יום הרופא הישראלי שחל היום הבאנו את סיפורם של שלושה רופאים שאינם מסתפקים ברפואה מעשית בתחום התמחותם, אלא עובדים על ההמצאות הרפואיות והמדעיות הבאות שכבר משנות, או ישנו בעתיד את עולם הרפואה הבינלאומי.
“חידושים וחדשנויות בתחום בריאות האישה”
פרופסור משה הוד מחברת Gynica
פרופסור משה הוד נחשב לאחד ממובילי רפואת בריאות האישה בעולם. הוא כיהן עד לאחרונה כנשיא האיגוד האירופאי לרפואת האם והעובר (EAPM). פרופסור הוד בוגר ביה”ס לרפואה בטכניון בחיפה, התמחות בגניקולוגיה ומיילדות במרכז הרפואי רבין – בלינסון בפ”ת. הוא קיים תת התמחות במרכזים הרפואיים המובילים בעולם ברפואת האם והעובר ובריאות האשה, ביניהם “Hammersmith” בלונדון, “Northestern” בשיקאגו והמרכז הרפואי בסנט אנטוניו טקסס.
פרופ’ הוד ניהל במשך שנים רבות את המחלקה לרפואת האם והעובר ב”מרכז הרפואי רבין – בלינסון” הוא המייסד והמנהל של “המרכז הכוללני לבריאות האישה מור” ברמת אביב והינו חבר הנהלת האיגוד העולמי לגניקולוגיה ומיילדות.
במסגרת עבודתו בחברת Gynica, מבצע פרופ’ הוד, מחקרים באמצעות שימוש בקנאביס רפואי לטיפול במחלות וסיבוכים רפואיים שאין להם עדיין פיתרון רפואי, כגון אנדומטריוזיס, דיספראוניה (כאבים בקיום יחסים), דיסמנוראה (כאבים בזמן וסת) ובעיות שקשורות בניהול סיבוכי היריון. מדובר בתחום חדשני מרתק, הטומן בחובו אפשרויות חדשות לפיתוח תוספי מזון, תרופות ללא מרשם והנושא בדרך לתרופות מרשם, אשר יעברו אישור של גורמי הרגולציה המחמירים בעולם ביניהם ה-FDA האמריקני.
התכונות הפארמאקולוגיות של המרכיבים הכימיים של צמח הקאנאביס מגוונות ביותר והאפשרות לפתח מהן תרופות בטוחות ויעילות מבטיחה ביותר. המהלך דורש השלמה דקדנית של כל שלבי המחקר הרפואי המחמירים ביותר: מחקרי מעבדה, מחקר חיה , ולאחר אלו, השלב הנוכחי בה נמצאת החברה, רגע לאחר אישור ניסוי רפואי קליני בבני אדם, במקרה זה, נשים.
פרופ’ הוד משמש כנשיא החברה, שעבור השלמת המשימות שצוינו מעלה, הוקמה מעבדת מחקר קלינית במתחם הדסה בירושלים , מהמשוכללות בעולם , בהובלתו של פרופ’ לומיר האנוש (מבכירי חוקרי הקאנאביס בעולם שהיה הראשון שפירסם את הימצאות הקאנאבינוידים הפנימיים בגוף האדם).
המעבדה מספקת מידע על הימצאות הקאנאבינוידים השונים בכל זן וזן של הצמח (מעל 140), בודקת היתכנויות שונות של תרכובות רבות, מזהה את היעילות ביותר מביניהן ובעלות תכונות הבטיחות הטובות ביותר (ללא תופעות לוואי). זו הפעם הראשונה שחברה שעוסקת בקאנאביס רפואי מובילה תהליך מסוג זה שיסתיים במחקר רפואי קליני על נשים חולות שיחל במחצית הראשונה של 2022.
המחקר הקליני יתבצע בנשים הסובלות מתופעות קשות של כאבי מחזור, כאבים בקיום יחסים, וסימפטומים נוספים של מחלת האנדומטריוזיס, אותה לוקח בערך עשור לאבחן, תוקפת כ-10% מכלל הנשים בעולם ולא נמצא לה מזור עד עתה.
“בחזית הפיתוח בתחום הצינתורים”
פרופסור חיים דננברג מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית במרכז הרפואי על שם אדית וולפסון
פרופסור חיים דננברג, יליד ירושלים ובוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא סיים התמחות ברפואה פנימית ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי הדסה ירושלים ולאחריהן השתלמות מחקר באוניברסיטת MIT בבוסטון. פרופ’ דננברג מכהן כיו”ר החוג הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית, הוא שימש כמנהל המרכז לחקר הלב וכמנהל חדרי הצנתור בהדסה עין כרם, והינו מחלוצי השתלת המסתם האאורטלי בגישה צינתורית – פעולה אותה הדריך ולימד ברחבי העולם.
הקרדיולוגיה ההתערבותית הינו מקצוע צעיר בשנים. צנתורים טיפוליים לפתיחת עורקי לב חסומים החלו רק לפני כארבעים שנה. מאז הפכו הצנתורים הטיפוליים לטיפול היעיל והראשון להתקף לב והם מבוצעים מעשה שיגרה במטופלים הסובלים מתעוקת חזה. בשנים האחרונות החלו המצנתרים לטפל לא רק בעורקי לב חסומים אלא גם במטופלים הסובלים ממחלות לב מבניות דוגמת היצרות או דליפה של מסתמי הלב. מטופלים הסובלים ממחלות אלה היו עוברים עד לא מזמן ניתוח לב פתוח על כל המשתמע מכך וכעת ניתן לטפל בחלק ניכר מהם ביעילות ובבטיחות באמצעות צנתור, ללא פתיחת בית החזה – כשההתקדמות הטכנולוגית מסייעת ליעל ולשפר את הפעולה.
פרופסור דננברג מעורב מרמת הפיתוח ועד הטיפול בחולה. הוא משמש הגשר בין הטכנולוגיה לצרכים האמיתיים של החולים, גשר דו-סטרי המוביל לעשייה מספקת ומשמחת מבחינתו, של היכולת לספק מענה ולפתור אתגרים רפואיים לא פשוטים.
פרופסור דננברג השתיל לראשונה בארץ מסתם נפתח מעצמו בצינתור (במקום השתלה בניתוח) לפני 13 שנים ללא פתיחת בית החזה. כיום, הפעולה הזאת שכיחה יותר מניתוח לב פתוח בארץ.
בימים אלה מוביל פרופ’ דננברג ניסוי מבוקר לראשונה בעולם, של השתלת התקן חדיש המפחית משמעותית את הסיכון לאירועים מוחיים בעת השתלת מסתם בצנתור. צוות היחידה לקרדיולוגיה התערבותית בביה”ח וולפסון נמצא בחזית העשייה והפיתוח של הטיפול הצנתורי במחלות לב מבניות ומשמש מוקד גם למחקרי FIRST IN MAN – המיישמים לראשונה את החידושים הטכנולוגיים בתחום ובוחנים בצורה זהירה ומבוקרת את הפיתוחים המשפרים את בטיחות ויעילות הפעולות ומביאים מזור למטופלים.
“הראשון בעולם לפתח פרוצדורה ניתוחית לשיוף גרוגרת בניתוח התאמה מגדרית”
פרופסור אבי חפץ מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של הראש והצוואר בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון וסגן דיקן, מרכזים רפואיים מסונפים, אסותא רמת החייל, בפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, בנגב.
פרופ’ אבי חפץ הינו בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת”א. בשירותו הצבאי שירת כרופא ולאחר מכן, התמחה במחלקת אף אוזן גרון במרכז הרפואי קפלן, ברחובות. במהלך התמחותו, התקבל פרופ’ חפץ לשנת התמחות במרכז הרפואי המוביל בעולם לכירורגיית ראש-צוואר, Memorial Sloan Kettering Cancer Center בניו יורק, ארה”ב, שם עסק במשך שנה במחקר ‘ראש צוואר’, בנוסף להכשרתו הקלינית והכירורגית. את התמחות-העל בניתוחי ראש-צוואר אונקולוגיים, עשה פרופ’ חפץ במרכז הרפואי של אוניברסיטת אוקלוהומה, אצל פרופ’ חיסוס א. מדינה, שנחשב לאחד ממנתחי ראש-הצוואר המובילים בעולם.
עם חזרתו לארץ, מונה פרופ’ חפץ למנתח ראש-צוואר בכיר במחלקת אף אוזן גרון וניתוחי ראש-צוואר, במרכז הרפואי תל אביב – איכילוב. בשנת 2009, חבר לשותפיו לעשייה פרופ’ רועי לנדסברג ופרופ’ מיכל לונץ, במטרה לממש את חזונם כלפי רפואת הא.א.ג בישראל – ויחד הקימו את המרכז הרפואי א.ר.ם, כמרכז רפואי שמאחד את מיטב הרופאים בישראל המובילים את חזית הקדמה והחדשנות הטכנולוגית, בכל תחומי רפואת הא.א.ג, ראש-צוואר, אונקולוגיה, רדיולוגיה, פה ולסתות.
פרופ’ חפץ משקיע רבות בפיתוח תחום הכירורגיה והאונקולוגיה של הראש והצוואר בזירה הלאומית והבינלאומית. הוא הוביל וכיהן כיו”ר החברה הישראלית לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש-צוואר והינו חבר פעיל באיגוד רופאי הא.א.ג בישראל, איגוד מנתחי ראש-צוואר בארה”ב ובפורום הבינלאומי של בכירי מנתחי ראש-צוואר.
פרופ’ חפץ הוא הראשון בעולם לפתח גישה כירורגית לשיוף גרוגרת, באופן שאינו מותיר צלקת חיצונית צווארית. בגישה החדשה, הנחשבת לפריצת דרך משמעותית בניתוחי התאמה מגדרית והמשפרת באופן ניכר את איכות חייהם של המטופלים, הניתוח כולו מתבצע בגישה אנדוסקופית דרך רירית השפה התחתונה וללא כל חתך חיצוני. כך למעשה מהווה ניתוח חדשני זה תחליף לניתוח הפלסטי המורכב שמבוצע עד היום, בגישה הכירורגית המסורתית, המותיר צלקת צווארית.
פיתוח הגישה האנדוסקופית להשטחת הגרוגרת מתבסס על הגישה האנדוסקופית בניתוחי תירואיד ופרתירואיד, אותה מוביל פרופ’ חפץ בישראל. פריצת הדרך של פרופ’ חפץ הייתה התאמת ושיכלול גישת ניתוח התירואיד דרך רירית השפה התחתונה לצורכי ניתוח שיוף הגרוגרת. לצורך כך, ייצר מכשיר שיוף ייעודי, אשר הוכר ואושר ע”י ועדת הלסינקי ומשרד הבריאות. הניתוח בוצע לראשונה בארץ לפני כ-3 שנים ומאז בוצעו סה”כ 10 ניתוחים כאלה בישראל. ממש לאחרונה, בוצע ניתוח זה לראשונה מחוץ לגבולות ישראל, במרכז הרפואי לינקולן שבניו-יורק, ארה”ב, בהנחייתו והדרכתו של פרופ’ חפץ.