גל טוויטוקפיצה גדולה למחקר: חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשותו של פרופ’ רזיאל רימר, הרכיבו שלד חיצוני המשפר את יכולת הניתור של בני אנוש ביותר מ-6 אחוז. בשלב מאוחר יותר מקווים החוקרים לפתח שלד מלאכותי שישפר ביצועים בתחומים נוספים.
שלדים מלאכותיים מוכרים בעולם המדע, והשימוש בהם סייע בתחומי הרפואה, התעשייה והביטחון. המחקר שנעשה במעבדה לביומכניקה ורובוטיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב חושף שלד חיצוני, המקנה למשתמשים בו “יכולות אתלטיות” מרשימות בקפיצה לגובה. הוא משפר את הקפיצה האנכית המהווה את אחד ממרכיבי הכושר המשמעותיים ביותר בעולם הספורט. ההשערה שהתבררה כנכונה הייתה ששלד חיצוני ישפר את הקפיצה האנכית ללא צורך בתוספת אנרגיה חיצונית כגון מנוע. במהלך הניסוי נמדדו תוצאות הקפיצה לגובה של 10 משתתפים, עם השלד החיצוני ובלעדיו, והממצאים היו ברורים: השלד החיצוני הגדיל את טווח הקפיצה ב- 6.4% . “זוהי הפעם הראשונה שהוכח ששלד חיצוני משפר את גובה הקפיצה האנכית בצורה כל כך משמעותית”, אומר פרופ’ רימר, חבר סגל המחלקה להנדסת תעשייה וניהול בבן-גוריון.
השלד החיצוני מורכב מקפיצים הפועלים במקביל לשריר הארבע ראשי הממוקם בחלקה הקדמי של הירך. הקפיצים אוגרים אנרגיה מכנית במהלך כיפוף הברך ומשחררים אנרגיה זו במהלך יישור הברך– ובכך מגבירים את יכולת השרירים.
אולי זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל אצל פרופ’ רימר וחברי צוות המחקר במעבדתו מדובר במציאות. “כמו בסרטי מדע בדיוני אנחנו יכולים לראות בעיני רוחנו אנשים המצוידים בחליפות שיאפשרו להם לשפר את יכולותיהם בפעולות כמו ריצה, קפיצה והרמת משאות כבדים”, אומר פרופ’ רימר. לדבריו, “תכליתו של המחקר היא להבין את אופי פעולת השרירים ואת האינטראקציה שלהם עם השלד החיצוני”.
אגב, עולם הספורט ושבירת השיאים מוכרים היטב לרזיאל רימר. בצעירותו היה רימר אלוף ישראל ושיאן ישראל בשחייה למרחק 50 מטרים בסגנון חופשי, ובמשך מספר שנים שילב לימודים אקדמיים באוניברסיטת קלריון בפנסילבניה ושחיה תחרותית.
החוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון מייעדים לשלד המלאכותי פרי פיתוחם משימות נוספות, כמו למשל בתחומי הביטחון והרפואה. משיחות עם פיזיותרפיסטים למדו החוקרים כי השלד הנלבש יוכל לסייע בעתיד למטופלים הסובלים מבעיות אורתופדיות בפעולות יומיומיות ולזרז את תהליך החלמתם.
המחקר בוצע על ידי קורל בן דוד (MS.c), וברק אוסטריך (סטודנט לדוקטורט) בהנחיית פרופ’ רימר; הם הסתייעו בסטודנטים לתואר ראשון – אביאל ממן, שמעון ריכטר, ובנימין שרגורדסקי – שלושתם מהמחלקה להנדסת מכונות. המחקר ממומן על-ידי מענקים שקיבלו ד”ר דוד זרוק ופרופ’ רימר ממרכז ABC לרובוטיקה ומשרד המדע והטכנולוגיה.