אם אתם לחוצים? קודם כל תנשמו ותנשפו עמוק ולאט, דבר זה ירגיע מאוד את הפעוטות שלכם ויגרום להם לנשום באותה צורה ולחקות אתכם.
האם לקחת את הפעוט שלכם לרופא? זוהי שאלה שתמיד יוצרת דילמה אצל הורים, במיוחד אם זה הפעוט הראשון שלהם. שאלה זו תחזור הרבה פעמים אצל כל הורה מפני שכל ביקור אצל רופא יגרור אחריו המתנה בתורים ארוכים ויוצר מתח רב אצל הפעוט שלא באמת יודע מה קורה אך הוא חש את האנרגיות מסביבכם ולכן יגיב בהתאם. לרוב גם הפעוט ייכנס ללחץ, יתחיל לבכות או לצרוח ואנו כהורים נישאר מבולבלים ולחוצים, לא יודעים מה לעשות , האם מיד ללכת לרופא או להרגיע את התינוק האהוב שלנו.
במדריך זה הכנו עבורכם מספר עצות שירגיעו את התינוקות שלכם ואפילו יקנו לבית אווירה נוחה ונעימה, כך שביקור רופא או נתינת תרופה לתינוקכם יכולה להיות חוויה טובה עבורכם ועבור התינוק.
טיפים להרגעת התינוק לפני ביקור אצל רופא:
- הרגיעו את טון הדיבור שלכם: זכרו כי פעוטות עדיין לא יודעים לדבר, אך הם מרגישים את טון הדיבור שלכם ואם הם מרגישים לחץ או צעקה הם מיד ייכנסו למתח. נסו תמיד לדבר בטון מהיר ושימו לב לשפת הגוף שלכם, שהיא לא תהיה לחוצה או ממהרת, הפעוטות שלנו יודעים לחוש בדברים האלה כבר מגיל אפס.
- הקפדה על נשימות: התחילו לנשום עמוק ולאט בקרבת הפעוט/ה במשך כמה דקות. תוך כמה דקות בלבד תבחינו כי הפעוטות מחקים את הנשימה שלכם ומיד נרגעים. שימו לב לא לנשום בכבדות מידי, אלא השרו רוגע ושלווה בסביבת הפעוטות וראו זה פלא, תוך דקות סופרות הם יירגעו יחד אתכם ומיד כל אווירת הבית תשתנה.
- בחרו צעצוע אהוב על הפעוטות: בחרו את צעצוע אהוב על הפעוטות שלכם. לרוב צעצועים ומשחקים מוכרים תמיד ישרו ביטחון בפעוטות שלכם. כך הם ירגישו שהם במקום מוכר ותומך. צעצועים לילדים הם הדבר המרגיע ביותר עבור פעוטות, כך הם יכולים לחבק אותם, לשחק איתם וליצור לעצמם סביבת תומכת ורגועה ועסוקה בדברים שהם לא חיצוניים. צעצועים הם הסחת הדעת המרכזית ביותר עבור פעוטות.
מה זה בעצם מתח ולחץ לפני ביקור אצל רופא?
מתח ולחץ הם בעצם הכנה של הגוף הפיזי שלנו קראת אתגר שאנו לא מכירים. פעוטות יודעים זאת אינטואיטיבית כבר מיום שנולדו והדבר מאפשר להם את היצר ההישרדותי הקדמון שאנו נולדים אתו. צורך זה נולד בכדי להיות זהירים מפני גורם חיצוני אשר מאיים עלינו או על שטח המחיה שלנו. באופן מפתיע, האבולוציה הזו עדיין נמשכת עד היום, אף על פי שכיום אין לנו צורך באינסטינקטים הללו והם אינם משרתים אותנו.
בשפה רפואית קוראים לכך תגובת דחק .The Stress Response – הגוף הפיזי שלנו מגיב לכך ב-3 שלבים שונים:
השלב הראשון הוא האזעקה: מה שאנו מכירים כתגובת Fight or Flight. בשלב זה משתחרר המון אדרנלין בגוף וקצב הלב מוגבר פי כמה מהרגיל. בנוסף, רמת הקורטיזון עולה בדם ופעילות מערכת העיכול נעשית איטית מאוד, לכן הגוף שלנו מיד יחוש דברים כמו פרפרים בבטן, התרגשות יתירה, תחושת עצבנות וקושי לחשוב בבהירות.
השלב השני הוא שלב ההסתגלות: בשלב זה הגוף שלנו ייכנס למצב של תשישות פיזית הכוללת קושי בשינה, היחלשות המערכת החיסונית ובמקרים הקשים יותר הגוף יוכל להיכנס גם להתקפי חרדה, התקף לב ועוד סימפטומים שלא היינו רוצים אפילו לחשוב עליהם.
השלב השלישי הוא רגיעה או לחץ של כל המערכות: שלב זה תלוי איך נהגתם בשלבים הקודמים, אם לקחתם נשימות והצלחתם להירגע, סביר שכל המערות שלכם ייכנסו לתשישות ולרצון עז לשינה ארוכה. לאחר השינה לרוב מצב זה נרגע ועובר. אם הגוף נלחץ והמשיך להיות בדחק, הדבר עלול להוביל לשרשרת אירועים שאין לדעת את תוצאתם, כל אדם יגיב אחרת לתחושת הדחק, אך ברור לכולנו כי תוצאה טובה לא תצא מזה.
לסיכום:
הפעוטות שלכם ישימו לב לכל הסימנים עוד לפניכם, לכן חשוב להיות שקול דעת ובהבנה מלאה כי לפעוט שלכם יש מודעות שאינה נמדדת במילים, אם כי בתחושות. חוויית העולם שלו היא שונה מאוד מאשר אצל מבוגרים ותמיד צריך לקחת זאת בחשבון.