נתי ביאליסטוק-כהן נפטר השבוע בביתו, מוקף במשפחתו האוהבת, לאחר התמודדות ממושכת עם מחלה קשה – בן 54 היה במותו. נתי שימש כמנכ”ל המרכז לעיוור בישראל, חבר מועצה ועמית כבוד של האקדמיה ללשון עברית.
ביאליסטוק-כהן היה נשוי לאיריס ואבא לספיר, ירדן ושי ולאחרונה שימש גם כסבא במשרה מלאה לנכדה מקסימה, יולי. נתי חי חיים “רגילים” עד גיל 11. בעקבות מכה שקיבל בעינו, הלך להיבדק וגילה שהוא סובל מלקות ראייה. לאחר הבדיקות גילה שהוא נושא מחלה גנטית אשר תכבה את מאור עיניו ברבות הימים. כבר בגיל 15 הוגדר כאדם עם עיוורון והוענקה לו תעודת עיוור.
נתי לא נתן לעיוורון לעצור אותו ובחר לנהל חיים מלאים. הוא התנדב לשירות צבאי מלא, סיים שני תארים באוניברסיטה העברית בירושלים בכלכלה ומנהל עסקים, ובשלב מאוחר יותר בחייו אף השלים תואר במשפטים. במהלך השנים כיהן בתפקידים בכירים במגזר הציבורי במשרד התקשורת, במשרד השיכון ובתפקידים בכירים נוספים במגזר הציבורי והעסקי.
במסגרת תפקידו כמנכ”ל המרכז לעיוור בישראל, נתי פעל בפן המשפטי וההסברתי בכדי להנגיש את המרחב הציבורי ובכדי להבטיח שאנשים אשר נושאים תעודת עיוור, יזכו לממש את זכויותיהם אל מול גופי הממשלה השונים.
בזמנו החופשי, נתי אהב לעסוק בגלישה ובכתיבה ובחודשיו האחרונים אף זכה להשיק ספר שירה משלו בשם ‘במקום בו העצב לא יכול לגעת’ המכיל שירים וסיפורים קצרים על אהבה, זוגיות והתמודדות עם אתגרים, כמו ההתמודדות עם עיוורון.
נתי הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדה אחת.
יהי זכרו ברוך.