תלמידים בעלי לקויות שפוגעות בתפקוד שלהם באופן משמעותי זקוקים למסגרת חינוך ייעודית. במאמר הבא נציג את מאפייני החינוך המיוחד ונבין מה היתרונות שלו בהשוואה למערכת החינוך הרגילה
שורה ארוכה של ליקויים עלולים לפגוע בתפקוד של תלמידים בגילאים שונים. דרגת החומרה של הליקוי נבדקת על פי מבחנים אובייקטיביים, אך ההשלכות השליליות בדרך כלל דומות. כך למשל ישנם ליקויים קוגניטיביים שמעכבים את ההתפתחות הטבעית של התלמידים ומונעים מהם לקבל מענה לצרכים המיוחדים, לעומת ליקויים מוטורים או פיזיולוגיים שמקשים על התלמידים להסתגל למערכת החינוכית הרגילה.
הדרך הכי טובה לעזור לילדים בעלי מוגבלויות היא להעניק להם סביבת חינוך ייעודית. זו מסגרת של חינוך מיוחד שבה מנסים לתת מענה לצרכים הייחודיים של הילד, בעיקר בגלל שהמסגרות הרגילות של החינוך לא מתאימות לו. בנוסף, החינוך המיוחד מיועד לילדים ובני נוער שלא מסוגלים להפיק תועלת מתכניות החינוך של בתי הספר הרגילים.
היתרונות של מסגרת חינוך מיוחד
קשיים חמורים בתחום השכלי, הגופני או הרגשי מקבלים מענה מקיף במסגרות של חינוך מיוחד. ראשית, המענה הוא תוצאה של הכשרת מורים בצורה נפרדת והתמקדות במתן כלים שיכולים לסייע להם להתמודד עם הצרכים של תלמידים בעלי לקויות. לימודי חינוך מיוחד מספקים למורים סביבה בטוחה להתנסות ומפגישים אותם עם אנשי מקצוע מתחומים שונים. כתוצאה מכך, פרחי ההוראה שמתמחים בחינוך מיוחד מגיעים למערכות החינוך עם כלים מעשיים ותורמים בפועל לצמיחה של הילדים ובני הנוער.
שנית, מסגרת חינוך מיוחד בנויה עבור הצרכים של תלמידים בעלי לקויות. זה בא לידי ביטוי בנוכחות מוגברת של אנשי מקצוע, בהתאמת מבחנים ועבודות לרבות הארכת זמן או אפשרות למתן תשובות בעל פה, בטיפולים נפשיים, בטיפולים תרופתיים ובטיפולים התפתחותיים. מיותר לציין שאף אחד מהשירותים הנוספים הללו לא קיימת במערכת חינוך רגילה, בעיקר כי אין בהם צורך.
מטרת העל: שילוב האדם בחברה
כל תכניות החינוך שמאפיינות מסגרות של חינוך מיוחדות עונות על מטרה זהה והיא שילוב האדם החריג בחברה. עם זאת, מדובר במשימה קשה מכפי שנהוג לחשוב. רק בעזרת הקצאת מערכת חינוך נפרדת, ייחודית ומיוחדת ניתן ללוות את הילדים בעלי המוגבלויות מגיל הגן ועד סיום התיכון. מערכת כזו גם דורשת מטבע הדברים השקעה של משאבים וכסף, והיא מחייבת מעורבות גבוהה מצד ההורים ובני המשפחות.
בישראל למשל מעוגן החינוך המיוחד בחוק משנת 1988 אך יש עוד מה לעשות בשביל לתרום לתלמידים ובני נוער בעלי מוגבלויות. כאשר התלמידים לא יכולים ללמוד מתכניות החינוך הרגילות, אין ברירה אלא להעביר אותם לסביבה קטנה ומוגנת. זו סביבה שמאפשרת לילדים לפרוח והיא מקלה עליהם בהתנהלות עם המורים, צוות החינוך ואנשי המקצוע. מכאן גם קל יותר לשאוף לשלב את האדם בחברה ולהשיג את המטרה המשותפת לכולנו.