גל טוויטוילדים ופעוטות יודעים להתגבר על תופעות צינון בין אם זהו נגיף עולמי (קורונה), צינון קל או וירוס נשימתי. מדענים בראשות אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב החליטו לעקוב אחר מנגנון ההתאוששות הקיים בילדים ולבחון אפשרות לחקות מנגנון זה גם בקרב מבוגרים.
המדענים בחנו את הריאות ובלוטות הלימפה הקשורות לריאות וזיהו רקמה לימפואידית (הרקמה האחראית לייצור לימפוציטים ונוגדנים) הקשורה לסמפונות (צינורות דרכם חודר האוויר מקנה הנשימה). רקמה זו (BALT) מקדמת הגנה חיסונית, מתפתחת במהלך הינקות וניתן למצוא אותה סביב דרכי הנשימה במהלך הילדות. אולם בסביבות גיל 4 הרקמה הזו הולכת ונעלמת ומוחלפת בתאי זיכרון.
פרופ’ דונה פרבר מאוניברסיטת קולומביה ופרופ’ תומר הרץ מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הובילו את המחקר המבוסס על נתונים מ-63 תורמי איברים בילדים, בגילאי 0-13. כ-60 מתוכם נפטרו מסיבות לא זיהומיות ו- 3 תורמים נפטרו עם זיהום נשימתי סימפטומטי מתמשך.
במעבדתו של פרופ’ הרץ השתמשו החוקרים במבחן פרופיל נוגדנים חדשני במטרה לחשוף מאפיינים מזהים ברורים לנוגדנים המיוצרים בריאות וברקמת ה-BALT , בהשוואה לאלו בפלזמה בקרב פעוטות (בגילאי 1-3 שנים). נמצא שרקמת ה-BALT עשירה בנוגדנים המתמודדים עם נגיפי דרכי נשימה נפוצים, בעוד שנוגדנים בסרום (תאי דם הכוללים חומרים חיוניים כמו חלבונים, נוגדנים, הורמונים ועוד) נועדו בעיקר לחיסוני ילדות ולנגיפי הרפס. מכאן שנוגדני רקמת ה-BALT הופרשו על ידי תאי פלזמה מקומיים בבלוטות הלימפה ובריאות, ללא תלות בנוגדני הסרום.
” לממצאי המחקר ישנן השלכות משמעותיות לגבי כל הקשור לפיתוח חיסונים למחלות נשימתיות”, ציין פרופ’ הרץ. “נוכחות רקמה ה-BALT בילדים צעירים מעידה על כך שמתן חיסון תוך-אפי עשוי להיות יעיל במיוחד בקרב ילדים, כאשר ניתן להבחין באיברי לימפה חיצוניים, ועל כן גם ניתן לסייע בהתאם גם לאוכלוסייה המבוגרת”.