גל טוויטומחלת הפרקינסון הינה מחלה מתקדמת הפוגעת בתאי המוח המייצרים דופמין, כתוצאה מכך ישנה ירידה ברמת הדופמין המופרשת במערכת העצבים המרכזית. הדופמין הוא מוליך עצבי בעל תפקיד חשוב ביכולת לעשות תנועות באופן תקין. מחקרים הראו כי חולי פרקינסון מאבדים 80% או יותר מהתאים המייצרים דופמין.
על פי הערכה מספר החולים במחלת הפרקינסון בישראל מגיע ל35,000. מעל גיל 65 שנים אחוז אחד מהאוכלוסייה המבוגרת חולה במחלת הפרקינסון.
מחלת הפרקינסון שייכת לקבוצת מחלות שמובילות להפרעה במערכת המוטורית שמחמירה עם הזמן.
הסימפטומים העיקריים למחלת הפרקינסון הם:
רעד – לרוב בשלבים המוקדמים, נראים רעידות באצבעות ובכפות ידיים, לעיתים הרעד יתחיל ברגל או בלסת. לרוב הרעד משפיע על חלק אחד או על צד אחד בלבד של הגוף. עם הזמן, הרעד הופך לכללי. הרעד נעלם בשינה או משתפר עם ביצוע תנועות מכוונות.
נוקשות בגפיים ובגו – הנוקשות מופיעה כאשר יש פגיעה באיזון בין השרירים המנוגדים כתגובה לאותות הנשלחים מהמוח. השרירים נשארים מכווצים כל הזמן והחולה סובל מכאבים או מרגיש נוקשה. נוקשות זו מפריעה לביצוע תנועות ברמה היומיומית.
איטיות תנועה –קושי בביצוע תנועות שגרתיות במהירות סבירה. לדוגמא האטה בהליכה, האטה ברחצה ולבוש.
חוסר יציבות ,שיווי-משקל וקואורדינציה לקויים -המהווים גורמי סיכון לנפילות ויציבה לקויה (לרוב ההליכה רכונה לפנים). אין תיאום בין צד ימין לצד שמאל וקיים קושי בפעולות יומיומיות.
מצבי-רוח משתנים –מחלת הפרקינסון נמצאת בהתאמה עם דיכאון וירידה במצב הרוח. דיכאון היא הפרעה נפוצה המופיעה בשכיחות של עד 50% בכל שלבי המחלה.
שינויים בדיבור, דיבור לא ברור ומונוטוני- כמחצית מחולי הפרקינסון סובלים מבעיות בדיבור. הם עלולים לדבר ברכות או במונוטוניות, לבלוע מילים או לחזור עליהן או לדבר מהר מדי. טיפול בדיבור עשוי לעזור לחולים להקטין חלק מבעיות הללו.
הפרעות במערכת העיכול ובמערכת השתן – בעיות בשלפוחית השתן, ובפעילות המעיים נוצרת עקב פגיעה במערכת האוטונומית, ובתוכה פעילות השרירים החלקים. כמו כן נראית בעיה בשליטה על הסוגרים.
הפרעות קוגנטיביות – חולי פרקינסון רבים בד”כ מפתחים דמנציה כעשור או יותר ,לאחר הופעת הסימפטומים המוטוריים. שכיחות התופעה היא אצל כ-40% מחולי הפרקינסון.
פסיכוזה ובלבול – פסיכוזה יכולה להתרחש אצל 30% מחולי הפרקינסון. הפסיכוזה מתבטאת בהזיות, עצבנות ואגרסיה.
בעיות עור – עור הפנים הופך לרוב לשמן מאד במצח ובצידי האף. הקרקפת אף היא הופכת שומנית ונוצרים קשקשים. טיפולים סטנדרטיים בבעיות עור עוזרים.
הפרעות שינה – הפרעות בשנת הלילה מתרחשות ב 60-98% מהחולים בהתאמה עם חומרת המחלה והשימוש ב-levodopa. לעיתים יש הפרעות בשינה גם במהלך היום.
הטיפול במחלת הפרקינסון
טיפול תרופתי: הטיפולים הקיימים יעילים בטיפול בסימפטומים המוטוריים המוקדמים של הפרקינסון, בעיקר השימוש בתרופה -Levodopa ואגוניסטים לדופאמין.
טיפול ניתוחי: מאז שהחל השימוש ב- Levodopa, כמות הניתוחים פחתה. עם זאת, חלו התפתחויות בטכניקות הניתוחיות בשנים האחרונות, כך שבמקרים חמורים בהם התרופות אינן יעילות, מבצעים היום טיפול ניתוחי.
טיפול תזונתי: שרירים ועצבים אשר משפיעים על תהליך העיכול יכולים להיות מושפעים מהמחלה והדבר עלול להוביל לעצירות.. ככל שהמחלה מתקדמת עלולים להופיע קשיים בבליעה. במקרים כאלו ניתן להוסיף חומרים מסמיכים למזונות נוזליים ולאכול בתנוחה מתאימה.
טיפול פיזיקאלי ( פיזיותרפיה): מתן תרגילים לחיזוק שרירים ותרגילים תפקודיים, שמירה על שיווי משקל ופעולות הדורשות תיאום בין שני צדדים, אות מורכבות של שתי פעולות או יותר. כגון : קימה לעמידה והליכה תוך כדי ביצוע מטלה קוגניטיבית, תרגול בעמידה לשיווי משקל, חיזוקי שרירים בעמדות מוצא שונות, הליכה באופן יומיומי למשך כשעה.
כאשר קיים קושי להתחיל את תנועת ההליכה ניתן בסיוע סימונים ויזואליים ,כגון פס על הרצפה או סימנים קוליים להקל על חולה הפרקינסון לעקוב ולבצע פעולות. הגירוי חיצוני עוזר לו להמשיך את התנועה.
כמו כן, ניתן לאדם קצב בזמן הפעילות כדי לשמור על רצף תנועתי. הקצב עוזר לו להתגבר על הפגיעה בקואורדינציה.
בנוסף, חולים המתקשים בהליכה נעזרים באביזרי עזר המסייעים להם כגון מקל הליכה, רולטור או הליכון.
לפי הצורך, הטיפול יכלול הדרכה למטפל העיקרי במטרה להעלות את רמת הבטחון של החולה ואת המוטיבציה שלו ובכך לשפר תפקודיים מוטוריים יומיומיים.
התמודדות עם מחלת הפרקינסון בשלבים מתקדמים
בשלב מתקדם של מחלת הפרקינסון האדם מאבד תפקודים שונים במערכות הגוף : היכולות המוטוריות, שליטה על הסוגרים, לעיתים גם ירידה קוגניטיבית. רבים נעזרים במטפל 24/7 או עוברים להתגורר בבית אבות. בשלבים אלו חולה הפרקינסון זקוק לעזרה בכל תפקודי ה-ADL : עזרה במעברים משכיבה לישיבה, קימה לעמידה, עזרה בהליכה ועליה וירידת מדרגות. החולה יסבול משיווי משקל לקוי, רעד, קושי ביזימה והתחלה של תנועה. גם בשלבים אלו הטיפול התרופתי והפיזיותרפיה מקלים על הסימפטומים ומאפשרים איכות חיים ככל שניתן.
המאמר נכתב על ידי מוריה שהם, מנהלת שירותי הפיזיותרפיה במרכז הגריאטרי “עטרת רימונים” מרשת “ביחד”